מערכת דבריםהיא הייתה נערה בת 16 רגילה כשכל החיים לפניה. היא אהבה לבלות את הזמן עם החבר שלה, היא אהבה לצחוק וליהנות עם חברות, ומעל הכל, היא אהבה את המשפחה שלה.
שלא כמו נערים ונערות רבים, מייסי מאתיס לא הרגישה מובכת לבלות זמן עם משפחתה. להיפך, לא הייתה דבר שהיא אהבה יותר מאשר לבלות איתם. ואולי זו הסיבה ששנה לפני התאונה הטרגית, הנערה הפואטית החלה לכתוב מכתבים סודיים לאמא שלה.
וכשאמא שלה, סינדי, מצאה את המכתבים שנכתבו בכתב יד כמה חודשים לאחר מותה של בתה, היא נחנקה מדמעות.
פשוט כך, מייסי התוססת עזבה את העולם. זה היה סיוט שאף הורה לא צריך לחוות – שהילד שלך נלקח ממך, ובמקומו מופיע חור ענק בלב.
אבל בלתי אפשר היה להחזיר את מייסי. היא נהרגה בתאונת דרכים. זה היה לא הוגן ובלתי ניתן להסברה, ואמא שלה התגעגעה אליה יותר מהכל.
סינדי רק רצתה סגירת מעגל – והימים והחודשים שלאחר מותה של מייסי היו הנוראיים בחייה.
אבל אז יום אחד, סינדי נתקלה במשהו. לפני שבתה עזבה את העולם, היא העניקה לה מתנה יקרת ערך – 25 מכתבים סגורים במעטפות בנושאים שונים.
היו מכתבים ללילות לבנים, מכתבים לימים קשים, מכתבים למתי שאמא שלה חווה בעיות יומיומיות קטנות – כולם מוכנים לפתיחה כשהיו זקוקים להם. ובערימה הזו, היה מכתב שגרם לסינדי לקפוא במקום כשהכותרת שלו הייתה "פתחי כשאת מתגעגעת אלי".
סינדי לא הייתה איך היא תגיב כשתפתח את המכתב. מה הבת שלה תגיד לה מהצד השני של הקבר? האם סינדי באמת הייתה מוכנה למילים שיסגרו לה את המעגל?
עם ידיים רועדות והלב שלה פועם בחוזקה, סינדי פתחה בזהירות את המכתב. הבת שלה כתבה:
"היי אמא. אני מצטערת שאת מתגעגעת אלי. אני מקווה שלא משנה איפה את עכשיו ולא משנה מה את עושה, שאת בסדר. אני בטח מתגעגעת אלייך גם. אני באמת לא אוהבת להיות כל כך הרבה זמן רחוקה מהבית. אני מתגעגעת במהירות. כשהייתי קטנה וגרתי עם אבא, תמיד ציפיתי לראות אותך ולהיות איתך".
"אני חושבת שחלק מזה זה בגלל שתמיד היה לך אוכל טעים בבית, אבל בעיקר בגלל שפשוט התגעגעתי אלייך כל כך. אני תמיד אוהב אותך לנצח אמא. תודה על כל מה שעשית בשבילי. מייסי מאתיס".
המכתב היה בדיוק מה שסינדי הייתה צריכה. היא עברה את החודשים הקשים ביותר בחייה, אחרי שאיבדה את הבת שאהבה יותר מכל. אבל באמצע כל העצב והצער, המכתב הזה אפשר לה סוף סוף להיפרד. הוא גם הראה איזו מיוחדת מייסי הייתה ואיזה קשר היה בינה לבין אמא שלה.
סינדי ניגבה את הדמעות, וזמן מה אחר כך, היא פרסמה את המכתב בעמוד הפייסבוק שהקימה לזכרה של הבת שלה, שם היא גם מדברת על הרגשות שהיו לה כשקראה את המכתבים שמייסי השאירה לה.
"את המכתב הזה היה לי כל כך קשה לפתוח. את לא יודעת כמה אמא מתגעגעת אלייך! אין שניה ביום שחולפת בלי שעכשיו עלייך. את האבן שלי, החברה הכי טובה שלי, את העולם שלי", כתבה אמא של מייסי. "אנחנו אוהבים אותך כל כך מתוקונת!! אמא מתגעגעת אלייך יותר מכפי שאפשר לתאר! לילה טובה מלאכית מתוקה ויפה שלי".
אי אפשר שלא להזיל דמעה; זה נגע לנו ישר בלב. אף הורה לא צריך לעבור את הכאב והצער שבאובדן ילד – אך אנו שמחים שסינדי לפחות זכתה לסגירת מעגל שהיא כל כך הייתה צריכה.
בבקשה שתפו את מכתב הפרידה היפיפה של מייסי כדי לכבד את זכרה של הנערה המתוקה הזו שהיו לה כל כך הרבה דברים חכמים להגיד. נוחי על משכבך בשלום! 